אז אחרי שמצאתי ברמלה moong dal, הגיע הזמן להכין משהו. המתכון שניסיתי, מהספר ההודי של סהני (עמ' 312), פשוט לאללה: מבשלים את המונג דאל במים עם קצת כורכום; מטגנים תבלינים (זרעי כמון, ג'ינג'ר, פלפל חריף); מוסיפים לתבשיל את התבלינים + מלח, כוסברה קצוצה ומיץ לימון. יוצאת מין דייסה צהובה (הצבע מדהים, בעיקר עם הכוסברה הירוקה) עם טעם די עדין:
טעם עדין אמרתי? או שנפלתי על פלפלים ערסים במיוחד, או שנעשיתי לפלף במיוחד; אבל רבע פלפל חריף (במקום 2-4 שבמתכון) הפכו את התבשיל לחריף בדיוק במידה שאני אוהב, אבל כמעט בלתי אכיל בשביל אשתי - ועל הילדים אני כבר לא אעיז לבדוק את זה. אז למי ששוקל לקנות את הספר הזה: אני לא יודע איזה מין פלפלים האשה הזו מגדלת (או באיזה חומר חלל הפה שלה מצופה), אבל בכל מתכון, קחו בערך עשירית מכמות הפלפלים החריפים שכתובה, ותקוו לטוב.
בכל אופן, הנסיון הראשון שלי עם המונג דאל לא לגמרי שכנע אותי; הוא אמנם מתבשל מהר והטעם שלו די עדין, והתבשיל בסה"כ נחמד, אבל בכ"ז לא ממש התעלפתי. מצד שני, תוספת כוסברה קצוצה ברגע האחרון (לפי המתכון) הפכה את זה מתבשיל קצת חסר אופי למשהו מאד לימוני ושמח. איך שלא יהיה, עוד יש לי שקית כמעט מלאה, שתספיק לעוד כמה נסיונות לפני שאני אחליט מה דעתי.
טעם עדין אמרתי? או שנפלתי על פלפלים ערסים במיוחד, או שנעשיתי לפלף במיוחד; אבל רבע פלפל חריף (במקום 2-4 שבמתכון) הפכו את התבשיל לחריף בדיוק במידה שאני אוהב, אבל כמעט בלתי אכיל בשביל אשתי - ועל הילדים אני כבר לא אעיז לבדוק את זה. אז למי ששוקל לקנות את הספר הזה: אני לא יודע איזה מין פלפלים האשה הזו מגדלת (או באיזה חומר חלל הפה שלה מצופה), אבל בכל מתכון, קחו בערך עשירית מכמות הפלפלים החריפים שכתובה, ותקוו לטוב.
בכל אופן, הנסיון הראשון שלי עם המונג דאל לא לגמרי שכנע אותי; הוא אמנם מתבשל מהר והטעם שלו די עדין, והתבשיל בסה"כ נחמד, אבל בכ"ז לא ממש התעלפתי. מצד שני, תוספת כוסברה קצוצה ברגע האחרון (לפי המתכון) הפכה את זה מתבשיל קצת חסר אופי למשהו מאד לימוני ושמח. איך שלא יהיה, עוד יש לי שקית כמעט מלאה, שתספיק לעוד כמה נסיונות לפני שאני אחליט מה דעתי.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה